המסיע איתי בע"מ נ' מועצה אזורית מטה אשר

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד סגן הנשיא , השופט לבנוני), מיום 19.8.10 בה"פ 23718-08-10, ולפיה דחה את בקשת המבקשת לסעד זמני שיאסור על המשיבה להעביר בשנת תשע"א את שירותי ההסעות בהן זכתה המבקשת במכרז משנת 2009 למסיע אחר, וכן לאסור עליה להפסיק התקשרותה עם המבקשת.

קבעתי דיון בבקשה במעמד הצדדים ובדיון, כמו גם בתגובה מקדמית שהגיש, טען ב"כ המשיבה כי צדק ב"כ בית משפט קמא בדחותו את בקשת המבקשת וכי אין מקום להתערב בהחלטתו וליתן את הצו המבוקש. לגופו של ענין טען ב"כ המשיבה כי אין המדובר בהפסקת התקשרות, כאשר ההסכם הקודם נכרת לשנה אחת בלבד עם אופציה למשיבה בלבד להאריך את ההתקשרות וכי ההחלטה שלא לעשות כן נתקבלה משיקולים סבירים וענייניים, שאין מקום להתערב בהם.

בהחלטה נשוא הבקשה קבע בית משפט קמא כי בעבר הפרה המבקשת את ההתקשרות – דבר שהיה מצדיק הפסקת ההתקשרות לאלתר. בית משפט קמא קבע כי התנהגות שני הצדדים אינה ראויה אך סוגיה זו תתברר, במידת הצורך, במידה והמבקשת תגיש תביעה כספית נגד המשיבה. בכל מקרה, לקביעתו, ניתן יהיה לפצות את המבקשת בכסף על כל נזק שיגרם לה עקב הפסקת ההתקשרות.

בחנתי את טענות הצדדים והחלטתי לדחות את הבקשה. ההלכה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית, ככל שהדבר נוגע לסעדים זמניים, אלא בנסיבות חריגות. נסיבות חריגות שכאלה לא מצאתי בבקשה שבפני.

בנוסף, כמו בית משפט קמא , גם אני סבורה כי לכל היותר נזקיה היחידים של המבקשת הינם כספיים בלבד והיא תוכל לבוא על סיפוקה , במידה ותוכח צדקת טענותיה, בסעד שכזה, במידה ותגיש תביעה מתאימה לסעד שכזה.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"ע, 05 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: